הרחקת יונים מפאנלים סולאריים, איך סוגרים את החלל שמתחת לגג ושומרים על המערכת

זה מתחיל ברעש. בשש בבוקר, מעל חדר השינה, משהו מתהלך על הגג, הומה ומתעופף. אחר כך מגיעה הלשלשת, על הדק, על החצר ועל הזכוכית של הפאנלים. ובשלב מסוים מישהו עולה לבדוק ומגלה שמתחת למערכת הסולארית יש כבר קנים, זרדים ונוצות. זה בדיוק הרגע שבו מתחילים לחפש הרחקת יונים מפאנלים סולאריים.

המדריך הזה מסביר למה היונים בחרו דווקא בחלל שמתחת לפאנלים, מה הן עושות למערכת ולגג, אילו שיטות עובדות ואילו לא, איך נראה סדר עבודה נכון על הגג, ומה עושים כשכבר יש קן עם ביצים. בלי הבטחות ריקות, רק מה שמחזיק לאורך זמן.

אנחנו באמונה הדברות מגיעים עם ניסיון של מעל עשור בהרחקת יונים, ברשתות, בדוקרנים ובשיטות נוספות, ועובדים גם על גגות עם מערכות סולאריות. אנחנו דוגלים בהרחקה ולא בהדברה, ולא פוגעים ביונה או בכל בעל כנף אחר בתהליך. ולפני כל המלצה אנחנו קודם מבינים איך הגג בנוי ואיפה בדיוק היונים נכנסות, כי לא כל פתרון מתאים לכל בעיה.

הרחקת יונים מפאנלים סולאריים, למה הן מקננות דווקא שם?

כי בשביל יונה, החלל שמתחת למערכת סולארית הוא כמעט מקום מושלם. הוא גבוה, מוצל, מוגן מרוח ומגשם, ואף אחד לא עולה לשם כדי להפריע.

מעל הקן יש גג קשיח, ומסביבו פתח צר שקל להיכנס דרכו וקשה לטורף לעקוב אחריו. לכן יונים מתחת לפאנלים סולאריים הן לא מקרה, הן בחירה.

היונה שמסתובבת בערים שלנו היא יונת הבית, תת-מין של יונת הסלע. לפי הערך על יונת הסלע בוויקיפדיה, בטבע היא מקננת במערות ובצוקים תלולים, ולעיתים גם בסביבת מגורי האדם, על אדני חלונות, במרפסות, במסתורי כביסה ועל גגות. מבחינתה, שורת פאנלים על גג רעפים היא פשוט מדף סלע עם תקרה.

הסרטון מראה את החלק שנראה פשוט, רשת שנמתחת לאורך שפת הפאנלים. מה שלא רואים בו הוא העבודה שלפני, בדיקה של כל ההיקף, איתור הפתחים שהיונים באמת משתמשות בהם, ווידוא שאין בפנים יונה או גוזל שיישארו כלואים אחרי הסגירה. ההבדל בין סגירה שמחזיקה שנים לבין סגירה שנפרצת אחרי חודש נמצא בעיקר שם.

ומאותו מקור עולים עוד שני נתונים שמסבירים למה הבעיה לא נעלמת לבד. בשישה עד שמונה חודשים בשנה הזוג מזדווג פעם בחודש, ובכל מחזור יש בדרך כלל שתי ביצים. הדגירה נמשכת כ-18 ימים, והגוזלים מוכנים לעוף אחרי ארבעה עד חמישה שבועות. כלומר זוג אחד שהתמקם מתחת לפאנל יכול להפוך תוך עונה אחת לכמה זוגות, וכולם רואים בגג שלכם את הבית שלהם.

יש גם סיבה שהבעיה מופיעה דווקא אחרי התקנת המערכת. לפני שהפאנלים עלו, הגג היה משטח חשוף. ברגע שהם הותקנו, נוצר מעליו חלל מוגן שלא היה קיים קודם. מערכת סולארית חדשה היא בעצם הזמנה פתוחה, ובהרבה בתים היונים מגיעות בתוך חודשים ספורים מההתקנה.

מה הלשלשת והקינון עושים למערכת הסולארית ולגג?

הנזק הראשון שרואים הוא הלכלוך, אבל הוא לא היחיד. הקינון משפיע על שלושה דברים, על התפוקה של המערכת, על הגג ועל הבריאות של מי שגר מתחת.

וכדאי להכיר כל אחד מהם, כי יונים מתחת לפאנלים סולאריים הן לא רק מטרד של רעש בבוקר.

נתחיל מהתפוקה. בעולם האנרגיה הסולארית יש לזה שם, התלכלכות. לפי הערך על התלכלכות פאנלים סולאריים בוויקיפדיה, לשלשת ציפורים היא אחד מחומרי ההתלכלכות הטיפוסיים, והיא יכולה לחסום את האור לגמרי בנקודה שהיא מכסה. אבק רגיל מצטבר בהדרגה, לרוב בקצב של עד אחוז אחד ביום, ובסיכום שנתי ההערכה העולמית היא אובדן של בין 3% ל-4% מהאנרגיה. לשלשת היא סיפור אחר, כי היא לא שכבה דקה ואחידה אלא כתם אטום.

מחקר שפורסם בכתב העת Scientific Reports, של חוקרים מאוניברסיטת אל-אזהר ומאוניברסיטת הואז’ונג למדע וטכנולוגיה, ושסוכם במגזין pv magazine במרץ 2025, בדק בדיוק את זה. לפי החוקרים, הצטברות של לשלשת יוצרת על הפאנל נקודות חמות ומעלה את הטמפרטורה שלו בכ-5% לעומת פאנל נקי, וכשיש ארבע לשלשות ומעלה, הזרם שהמודול מייצר יורד בבין 36% ל-38%. ועוד פרט שכדאי להכיר, לשלשת מכילה נוזלי עיכול שגשם כבד לא שוטף. כלומר החורף לא ינקה את זה בשבילכם.

על החלק הבריאותי נרחיב בהמשך, אבל כבר עכשיו כדאי לדעת שהוא קשור בעיקר לאבק של לשלשת יבשה. זו גם הסיבה שהטיפול לא נגמר בסגירה, אלא מתחיל בפינוי וחיטוי של מה שכבר הצטבר מתחת לפאנלים ועל הגג.

הרחקת יונים מפאנלים סולאריים, אילו שיטות באמת עובדות

העיקרון פשוט, והוא אותו עיקרון שאנחנו עובדים לפיו בכל הרחקת יונים. לא מנסים לשכנע את היונה ללכת, אלא סוגרים לה את המקום. כשהבעיה היא קן מתחת לפאנל, שום אמצעי שרק מפחיד או מטריד לא יעבוד לאורך זמן, כי היונה כבר רואה בחלל הזה את הבית שלה.

מכאן שהשאלה הנכונה היא לא איזה מוצר לקנות, אלא איפה בדיוק היונים נכנסות, ואיפה הן נוחתות לפני שהן נכנסות. שני המקומות האלה מקבלים שני פתרונות שונים, ולרוב משלבים ביניהם.

רשת נגד יונים לפאנלים סולאריים היא הלב של הפתרון, ולכן שווה להבין מה מבדיל רשת טובה מרשת שתיכשל. הרשתות שאנחנו מתקינים עשויות ניילון או פוליאתילן שזור, עבות ובעלות ציפוי להגנה מפני קרני השמש. על גג שחשוף לשמש ישירה כל היום זה לא פרט שולי. רשת זולה מתפוררת בשמש, ורשת שנקרעה בפינה היא בדיוק הפרצה שהיונה תמצא. מי שרוצה להכיר את השיטה לעומק ימצא אותה מפורטת בעמוד על רשת נגד יונים בהתקנה מקצועית.

הדבר השני שקובע אם הסגירה תחזיק הוא האיטום. יונה שהייתה רגילה להיכנס למקום מסוים תנסה לחזור אליו שוב ושוב, ותחפש כל רווח. רשת היקפית שמשאירה פתח קטן ליד הכבלים או בפינה של השורה היא הזמנה לחזור. לכן הסגירה צריכה להיות הרמטית, מקצה לקצה, כולל המעברים של הכבלים ושל הצנרת.

והשלישי הוא מקומות הנחיתה מסביב. גם כשהחלל סגור, יונים שגרו על הגג ימשיכו לנחות על המעקה או על שפת הקיר הסמוכה ולחפש דרך חזרה. שם נכנסת התקנת דוקרנים נגד יונים, בדיוק בנקודות שבהן הן עומדות. דוקרני פלסטיק משתלבים טוב יותר במראה, ודוקרני נירוסטה ארוכים ועמידים יותר לאורך זמן.

הרחקת יונים מסולארי לפי סוג הגג

אין גג אחד שמתאים לכל המערכות, ולכן גם אין פתרון אחד. השאלה הראשונה בהרחקת יונים מפאנלים סולאריים היא איך המערכת יושבת על הגג, כמה מרווח יש בינה לבין המשטח, ואיפה בדיוק נמצאים הפתחים. הטבלה הבאה מסכמת את המצבים שאנחנו פוגשים הכי הרבה.

שימו לב לשורה של קולטי השמש. הרבה אנשים שואלים על הרחקת יונים מקולטי שמש כאילו זו בעיה אחרת, אבל העיקרון זהה. החלל שמתחת לקולטים, והפינה שבין הדוד לקיר, הם בדיוק אותו מסתור, ולכן גם שם סוגרים את הגישה ולא מנסים להבריח את היונה שכבר שם.

ושורה אחת שכדאי לחשוב עליה במיוחד היא המערכת הגדולה. כשסוגרים מערכת של כמה שורות, צריך להשאיר דרך לבדוק ולתחזק אותה בהמשך. סגירה טובה היא כזו שהיונה לא עוברת דרכה, וטכנאי המערכת עדיין יכול להגיע למה שהוא צריך. זה חלק מהתכנון, לא תוספת שחושבים עליה אחרי.

וזה גם לא נגמר בבתים פרטיים. הרחקת יונים מגג של בניין משותף, מבנה משרדים או מפעל נשענת על אותו היגיון, והוא חל על בניינים, מבני משרדים, מפעלים ומחסנים עם גגות סולאריים, רק בהיקף אחר ובעבודה בגובה. מי שמנהל מבנה כזה יכול לקרוא עוד על הרחקת יונים מבניינים וגגות ועל השיטות שאנחנו משלבים בהם.

סדר העבודה על הגג, צעד אחר צעד

עבודה על גג עם מערכת סולארית היא עבודה בגובה, ליד ציוד חשמלי, על משטח שלא נועד להליכה. לכן הרחקת יונים מגג כזה חייבת להיעשות בסדר נכון, וזה הסדר שאנחנו עובדים לפיו בכל הרחקת יונים מפאנלים סולאריים.

הבדיקה הזו היא הצעד שהכי קל לדלג עליו, והכי יקר לפספס. יונה או גוזל שנשארו בפנים אחרי הסגירה הם בדיוק הסיבה שאנשים מגלים שבוע אחרי ההתקנה ריח, רעש וכנפיים שמתעופפות מאחורי רשת חדשה. לכן היא תמיד הצעד הראשון אחרי האבחון.

שימו לב לצעד השלישי. כשסוגרים פאנלים בלי לפנות את מה שמתחתם, נשארת שם ערימה של לשלשת יבשה וזרדים, מתחת לרשת חדשה ונקייה. המראה מבחוץ סגור ומסודר, אבל הבעיה הבריאותית נשארת על הגג. מי שרוצה להבין למה מרטיבים לפני שמפנים, יכול לקרוא איך מנקים לשלשת יונים בבטחה.

ועוד נקודה על הצעד הרביעי. השאלה איך בדיוק מעגנים את הרשת היא שאלה טכנית, ולפעמים יש לה גם השלכה על תנאי האחריות של המערכת. לכן לפני כל התקנה כדאי לבדוק מה כתוב באחריות שקיבלתם מחברת הסולארי, ולשאול את מי שמתקין איך הרשת מעוגנת. מתקין רציני יענה על זה בפשטות.

יש קן עם ביצים מתחת לפאנל, מה עושים?

התשובה הקצרה, לא זורקים את הקן ולא סוגרים רשת מעליו. קן עם ביצים או גוזלים מתחת לפאנל דורש תכנון ולוח זמנים, לא פעולה מהירה.

זו אחת השאלות הכי נפוצות שאנחנו מקבלים, וכדאי להבין למה התשובה היא דווקא סבלנות.

הסיבה פשוטה. אם סוגרים את החלל כשיש בו גוזלים, הם נשארים כלואים, וההורים ינסו להגיע אליהם בכל דרך, כולל דרך הרשת החדשה. התוצאה היא בדיוק ההפך ממה שרציתם, גג רועש, ריח ופרצה ברשת. ואם זורקים את הביצים בלי לסגור, הזוג פשוט מטיל שוב באותו מקום.

הדרך הנכונה היא קודם לבדוק מה יש בקן. ביצים, גוזלים קטנים או גוזלים שכבר כמעט עפים, כל אחד מהם מוביל ללוח זמנים אחר. כפי שראינו, הדגירה נמשכת כ-18 ימים, והגוזלים עפים אחרי ארבעה עד חמישה שבועות. מי שרוצה להבין את המחזור לעומק ימצא אותו בעמוד על גוזל יונה ומחזור הקינון.

מה שכן עושים מיד הוא לתכנן. מסגרים את כל ההיקף חוץ מהנקודה של הקן, מתקינים דוקרנים במקומות הנחיתה, וקובעים את הסגירה הסופית למועד שבו הקן ריק. ככה אף יונה לא נשארת כלואה, והזוג לא מוצא לאן לחזור.

מה לא עובד לאורך זמן

לפני שמזמינים הרחקת יונים מפאנלים סולאריים, רוב האנשים כבר ניסו משהו. זה טבעי, וחלק מהדברים אפילו עובדים יום או שבוע. הבעיה היא שהם לא סוגרים את החלל, ולכן היונה מתרגלת וחוזרת.

• ינשוף או עורב מפלסטיק. בימים הראשונים היונים נזהרות. אחרי שהן רואות שהוא לא זז, הן נוחתות לידו, ולפעמים עליו.
• דיסקים מנצנצים וסרטים מבריקים. מפריעים לנחיתה לזמן קצר, אבל לא עושים דבר לחלל שמתחת לפאנל שבו כבר יש קן.
• ריחות ותרסיסים מרחיקים. מתפוגגים בשמש וברוח של גג פתוח, וצריך לחדש אותם כל הזמן.
• פינוי הקן בלי סגירה. הזוג בונה אותו מחדש באותה פינה תוך ימים, כי המקום עצמו לא השתנה.
• סגירה חלקית. רשת רק בצד אחד של השורה, או סגירה שמשאירה רווח ליד הכבלים. היונה עוקפת ונכנסת מהצד השני.
• עבודה עצמית על הגג. עבודה בגובה, על משטח לא יציב וליד מערכת חשמלית, היא סיכון שלא שווה את החיסכון.

הדבר המשותף לכל הרשימה הזו הוא שכולם מנסים להפחיד את היונה או להטריד אותה, ואף אחד מהם לא סוגר לה את המקום. כל עוד החלל שמתחת לפאנלים פתוח, מבחינת היונה הבית עדיין עומד שם. ולכן מה שמחזיק הוא רק סגירה מלאה, ושילוב שלה עם טיפול במקומות הנחיתה. זה גם מה שמבדיל סילוק יונים בלי לפגוע בהן מניסיון להבריח אותן.

לשלשת יונים על פאנלים סולאריים, ומה עם הבריאות

מעבר לתפוקה, יש סיבה נוספת לטפל בזה ולא לחכות. קינון של יונים עלול לגרום למחלות לא מעטות, והחשש העיקרי הוא מהלשלשת. לפי הערך על דררת בוויקיפדיה, המחלה עוברת לבני אדם גם מיונים, בדרך כלל בשאיפת אבק של לשלשת יבשה.

על גג עם מערכת סולארית זה רלוונטי במיוחד. הלשלשת מתייבשת בשמש, הרוח מפזרת את האבק, והוא מגיע לחצר, לדק ולפתחי האוורור של הבית. לכן לא מטאטאים לשלשת יבשה ולא מתיזים עליה מים בלחץ. מרטיבים, מפנים עם כפפות, ובמקום שהצטברה בו כמות גדולה מבצעים חיטוי מלא.

ואם הלשלשת כבר על הזכוכית עצמה, כדאי לזכור שהפאנל הוא ציוד רגיש. ניקוי שלו נעשה לפי הוראות היצרן, בלי חומרים שוחקים ובלי לדרוך על המערכת. החלק שלנו הוא לדאוג שהיונים לא יחזרו לשם, ולפנות ולחטא את מה שהן השאירו מתחת לפאנלים ועל הגג. ואם חלק מהיונים עברו מהגג אל המרפסות שמתחת, גם שם יש פתרון ליונים על המעקה ואדן החלון.

ממה מורכב המחיר של הרחקת יונים מפאנלים

ברשת תמצאו מחירונים כלליים לפי מטר או לפי פאנל, גם לרשת נגד יונים לפאנלים סולאריים. הם נותנים כיוון, אבל המחיר בפועל נקבע לפי הגג שלכם, ולכן הוא משתנה מבית לבית. אלה הגורמים שמשפיעים עליו הכי הרבה.

הדרך הכי מהירה לקבל תשובה מדויקת היא תמונה. צילום של שולי המערכת, של הגג סביבה ושל המקום שבו היונים נכנסות מספיק לנו כדי לתת הערכה ראשונית. הייעוץ ללא עלות, ורוב השירותים שלנו כוללים אחריות, כדי שתוכלו להיות רגועים ולדעת שהפתרון מכסה את הבעיה.

מהשטח

עבודות שלנו על גגות ומערכות סולאריות

צילומים אמיתיים מעבודות של הצוות שלנו, לא תמונות מאגר

חייגו 050-3366-915שלחו תמונה בוואטסאפ

לפני שמזמינים התקנה, מה כדאי לשאול

לא כל הרשתות זהות באיכותן, ולא כל התקנה נעשית באותה רמה. זה פרט שכדאי לקחת בחשבון גם אם לא תבחרו בנו. אלה השאלות שכדאי לשאול כל מי שמציע לכם הרחקת יונים מפאנלים סולאריים.

• מאיזו רשת מדובר? רשת לפאנלים סולאריים צריכה להיות עבה, עם ציפוי נגד קרני השמש, כדי להחזיק על גג חשוף. רשת דקה וזולה תתפורר ותיקרע.
• איך הרשת מעוגנת? שאלו אם יש קידוח בפאנלים, במסגרת או בגג, ובדקו מול תנאי האחריות של המערכת.
• מה עושים עם מה שכבר מתחת? פינוי של הקנים והלשלשת וחיטוי של האזור צריכים להיות חלק מהעבודה, לא תוספת.
• מה קורה אם יונה בכל זאת נכנסת? שאלו מה האחריות על העבודה ומה עושים אם נמצאת פרצה.
• מי עולה לגג? עבודה בגובה דורשת ניסיון וציוד מתאים. זה לא המקום להתנסות.

אנחנו נותנים שירות באזור אשדוד, אזור ירושלים, אזור חדרה ואזור המרכז, ופועלים גם בבתים פרטיים וגם במבנים גדולים. ואם היונים לא רק על הגג אלא גם במרפסת או על אדן החלון, במדריך נפרד הסברנו איך בוחרים פתרון ליונים במרפסת לפי המבנה שלה.

שאלות ותשובות על הרחקת יונים מפאנלים סולאריים

ולסיום, אם יש לכם שאלה על הגג שלכם שלא מצאתם עליה תשובה כאן, אפשר לפנות אלינו באמונה הדברות ולקבל ייעוץ ללא עלות. נשמח לעזור לכם להחזיר את השקט לגג.